באחרונה יוצא לי המון לחשוב על מה עושה User Interface למצליח ונמכר? למה תוכנה אחת שווה מיליארדים (ולא אדבר בכלל על פייסבוק ועל 10 מיליון דולר ולמה אני לא זכיתי להיות עובדת של פייסבוק) ואילו אחותה התאומה (מישהו זוכר את מייספייס?!), נעלמת אל האופק?- אבכן, נראה לי שיש ביידי את התשובה- מיקוד! או בעברית- פוקוס. ועל זה אני רוצה לכתוב הפעם.

יוצא לי המון לעבוד עם חברות שמתלבטות בהיקף היכולות של התוכנה שהם מפתחים. וזה לא משנה אם זה חברת ענק בבניין ברמת החיל או סטארטאפ של שני יזמים צעירים בדירה בת"א. תמיד יש מגבלה של משאבים ודרישה לפיתוח יכולות מרובות. הרי רוצים לתת לכל הלקוחות הקיימים והעתידיים את מה שהם רוצים, לא? ולמה לא לתת גם וגם? וכאן תמיד עולה הדיון הרגיל של הtrade-off המפורסם ביותר בממשק. יותר פונקציות= ממשק מורכב יותר. וזה לא יכול להיות אחרת- אם רוצים שהתוכנה תאפשר ניהול משרד, ניהול מיילים, עריכת שיחות ועידה ותכין קפה בנוסף- זה לא יסתיים בכפתור אחד!

עם כניסת הסמארטפונים והטאבלטים השתנו קצת כללי המשחק של הUX. המשתמשים מצפים לתוכנות פשוטות, קלות וכייפיות. ואולי ניתן לסמן מגמה של הפחתה של יכולות התוכנות ומיקוד. הרי אפליקציות אייפון רבות עושות פעולה (לעיתים ממש שטותית) אחת ויחידה. והם מצליחות! מאוד אפילו. ואני לא מדברת רק על משחקים של גלגול גלילי נייר טואלט. אני מדברת על תוכנות שעברו גלגולים רבים- והתחילו אפילו כתוכנות דסקטופ.

ראו לדוגמא את תוכנת העיצוב הגרפי המצליחה ביותר- פוטושופ-

כך נראית גרסת הדסקטופ של פוטושופ (אני אמא פולניה ולא יכולתי שלא לנצל הזדמנות זו לתמונות של הילדים…):

ואילו כך גרסת המובייל (שוב, הילדים שלי…):

ברור שתוכנות הפוטושופ השונות מיועדות לקהלי משתמשים שונים- אחת למקצוענים מומחים ואחת ל"עמכה". תוכנת הדסקטופ פונה לדן, המעצב הגרפי, שחי בצפון ת"א, בעל סטודיו לגרפיקה ויש לו חתול בשם מקס. ואילו תוכנת המובייל פונה לדני, עובד בנק מתוסכל, שמצלם את הכלב שלו רקסי בשעות הפנאי. ועם זאת, הפער בכמות היכולות והעומס הממשקי הנגזר מהם הוא מדהים.

אפליקציות המיועדות לקהל בלתי מיומן רחב, הבא מרקעים שונים מאוד, צריכות לתת דבר ראשון (ואולי יחיד) את היכולת המרכזית שהמשתמש רוצה. לא יותר.

עם כל הכבוד לתוכנת הפוטושופ למובייל, אי אפשר שלא לציין כאן את Instagram, תוכנה מצליחה ביותר שנותנת בדיוק מה שהמשתמשים רוצים- אחלה תמונות והפצה מהירה שלהם. (זה המקום לציין כי כל מי שעוקב אחרי אנשים ב Instagram יגלה כי זוהי הדרך המעולה ביותר לרגל אחרי אנשים וחייהם הפרטיים בזמן אמת). Instagram מציעה אפילו פחות אפשרויות מפוטושופ מובייל: ישב מעצב גרפי הכין סט מוצלח מאוד של פילטרים מורכבים מראש, ורק צריך לבחור איזה. פשוט.

(כן, גם כאן זה הילדים שלי…)

ולמרות  שפוטושופ וותיקה בהרבה, גרסת המובייל שלה מצליחה בהרבה פחות מ  Instagram, וזה בהחלט בגלל הפונקציה המתומצתת, הממוקדת שמציעה Instagram. "חוק"  שניסחתי לי עם עצמי אומר: פחות פונקציונאלית, יותר ויראליות .

אפליקציה נוספת שללא ספק מדהימה בהצלחתה היא Pinterest- במאמר שפורסם ב meshable, מציין כי הטראפיק ב Pinterests עולה על גוגל פלוס, youTube וLinkedIn  יחד!!

ומה זה בסה"כ?? טוייטר של תמונות! פונקציה אחת פשוטה- לפרסם תמונה עם שם. זהו! ומתברר שזה תופס, ממכר, ויראלי. הצלחתו של Pinterest מוכיחה שוב כי המשתמשים לא רוצים להתאמץ בשביל התוכנה- שהתוכנה תעבוד בשבילם! ואם זה קל, פשוט וכייפי המשתמשים יעבדו עם התוכנה. והרבה.

למרות כל מה שנאמר לפני, ברור לי שיש תוכנות המיועדות לקהל מקצועי הדורשות פונקציות מרובות ומורכבות. אך גם במקרים של התוכנות המיועדות לאנשי מקצוע, יש צורך לתעדף בצורה ברורה את היכולות ואת ההתבטאות שלהם בממשק. אני מתייחסת לשטח המסך בתוכנה כreal- estate. ממש כמו שבונים בית, לוקחים בחשבון את נכסי הדלא- ניידי. שטח המסך הוא המגבלה הראשית, הוא המשאב שיש להשתמש בו בחוכמה ולא לבזבז אותו. כל פונקציה שלמשתמש אין צורך בה כרגע, לא צריכה לתת ביטוי במסך. כמו כשמתכננים דירת 2 חדרים בקפידה, כך גם בממשק- המיקוד והמיצוי של היכולות, ייתן את הביטוי החזק ביותר שלו במקרים של real-estate  מצומצם. ודירת 2 החדרים בעולם הממשק היא המובייל. הפלטפורמה של המובייל זיקקה את יכולות הממשק בצורה יעילה ביותר- בגלל המגבלות שלה- בגודל המסך ובקשב של המשתמשים שמשתמשים בה בתנועה, בסביבות משתנות, במקביל לדברים אחרים.

לכאורה זה די פשוט- תתנו למשתמשים מה שהם צריכים. לא יותר. למעשה, זו מטלה ממש לא פשוטה. לא תמיד יודעים מי הם המשתמשים ולך תדע מה בדיוק הם רוצים…

הנה קריקטורה נחמדה שקשורה לנושא:

רוב האנשים בעולם התוכנה באים מרקע טכנולוגי והמעבר מיישום ופיתוח למחשבה על רעיון שיווקי שהמשתמשים יאהבו, הוא מעבר לא פשוט. יש שאומרים כי הצלחתו של סטיב ג’ובס נבעה דווקא מיכולותיו הטכנולוגיות המופחתות לעומת יכולות היצירתיות והאנושיות המדהימות שלו. רבים זוכרים את הציטוט של ג’ובס בהשקת האייפד 2, מרץ 2011: "טכנולוגיה בלבד אינה מספקת. זו הטכנולוגיה הקשורה בברית נישואין לאומנות, למדעי הרוח, היא שמובילה את לבבותינו לשיר".

בנוסף לראייה ממוקדת יכולות טכנולוגיות, האפיינית לחברות פיתוח רבות, יש המון שיקולים נוספים בדרך, שגורמים לעומס יתר פונקציונאלי, ביניהם:  דרישות של לקוחות קיימים (הם לקוח מאוד חשוב שלנו, והם דרשו…), רעיונות שמגיעים מהמנכ"ל ואישתו (אתמול ג’ולי נכנסה לאתר ממש טוב שעשה…), נסיונות לעמוד מול המתחרים (אבל אם להם יש את זה גם אנחנו צריכים) והתלהבות של ראש צוות הפיתוח (ראיתי קומפוננטה ממש מוצלחת…). בין כל השיקולים האלה יש צורך באומץ לב אמיתי כדי לתת פחות. אבל לעיתים, כמו שכבר אמרו לפני- פחות הוא יותר.

אתמול ראיתי ב TED Talk (האפליקציה שאני הכי מכורה עליה באייפון שלי) הרצאה מדהימה, שנראה לי שכל מעצב ממשק חייב להכיר, בנושא של אפשרויות בחירה למשתמשים או ללקוחות.

בקיצור, זה מוכח מחקרית- פחות מוכר יותר. נקודה.

-

חברים, כסף מסובב את העולם. והיום אני רוצה לכתוב על כסף. ממון. עושר. רווח. הון. מזומנים. הלקוחות שלי רוצים שהמשתמשים של התוכנות שלהם יהיו מרוצים, ויהיה להם קל להשתמש בתוכנה, ופשוט ואפילו כייף. אבל כל אלו רק דרכים למטרה שלהם- הם רוצים חוויית משתמש טובה למשתמשים כי הם רוצים תוכנה שמוכרת יותר. אסכם את הפתיח במשפט האלמותי של טום קרוז " !! Show me the money "

1. שיפור ביעילות- Productivity

ממשק משתמש שמאפשר למשתמשים לבצע תהליכי עבודה טוב ומהר ישפיע בצורה מהותית על יעילותם. (הבוגרים שבכם, לא לומר הזקנים, שזכו לעבוד במערכות מחשב עם מערכת דוס, יודעים כמה קיצורי דרך היה צריך לזכור וכמה מקשים היה צריך ללחוץ כדי לבצע הדפסה…) ומעבר לכך, עיצובו נכון של ממשק המשתמש יקטין את כמות הטעויות שיעשו המשתמשים (ואף אחד לא אוהב את החלונות הקטנים האלו שקופצים ואומרים דברים שרק בוריס, שכתב את החלק הזה של הקוד, יודע מה משמעותם). בקיצור, אם ממשק המשתמש שלכם אינטואיטיבי, מהיר ופשוט להבנה, המשתמשים שלכם יוכלו ללמוד אותה בקלות ולהתרגל לשימוש בה ללא מאמץ. וכאן יש נקודה חשובה-

חוויית משתמש טובה תוביל לשביעות רצון של המשתמשים, לשמחה וכייף! ומשתמשים שמחים יבחרו לקנות את התוכנה (אם הם גם מבצעי הרכישה) או שהבוס שלהם יבין כמה כסף חוסכת לו התוכנה ע"י שיפור ביעילות העבודה ואז הוא יסכים לשלם עליה (והרבה).

-

2. חסכון בכסף

במצב הכלכלי בימינו זה אולי היתרון הגבוה ביותר… השקעה נבונה בתהליך עיצוב חוויית המשתמש יכול לקצץ מהותית משאבים רבים, והשניים הבולטים הם:

• קיצוץ בזמני פיתוח - כי מפתחים רק מה שצריך, אחרי שהפרוטוטייפ של הממשק נבחן ואושר, כי אפשר לקבל פידבק מלקוחות לפני הפיתוח, כי כולם יודעים מה הולכים לעשות בדיוק לפני שכותבים אף שורת קוד אחת. ובעיקר, כי לשנות את עיצוב הממשק לפני הקוד דורש בין 10% -1% זמן מאשר אחרי שהתחילה עבודה הפיתוח.

זה המקום אולי להראות את הגרף החביב הבא (כל מפתח מתחיל יודע שזמן תיקון באג עולה ככל שהפיתוח מתקדם):

• צורך בפחות הדרכה ותמיכה- למעשה מעצב ממשק משתמש טוב יהווה "איום" על מחלקות ההדרכה והתמיכה בחברה (או לפחות יוכל להוביל להקטנה מהותית של כוח האדם במחלקות אלו). כי UI טוב יוביל לכך שקל יותר ללמוד את התוכנה (פחות זמן Training) ופחות מתקשים איתה (פחות זמן Support). דא"ג גם אנשי מחלקת התיעוד (Documentation) יצטרכו לשפר את קורות החיים שלהם- כי למי יש צורך לקרוא את כל הOnline help כשהכול כ"כ אינטואיטיבי? (בלי קשר, אין לי מושג מי באמת קורא את כל מסמכי העזרה האלה… אולי פנסיונרים עם עודף זמן…

-

3. עלייה במכירות

3 מילות המפתח המובילות כאן הם בידול אסטרטגי, שביעות רצון ונאמנות לקוחות .

• בידול אסטרטגי- חוויית משתמש מוצלחת תוביל את המשתמשים להחלטה שהמוצר מושך יותר, טוב יותר. לקוחות רבים שלי מציגים צורך ברור: "אנחנו רוצים לבדל את המערכת שלנו כי אנחנו מתמודדים בשוק בינלאומי, תחרותי ביותר!" הלקוחות שלי מבינים כי עיצוב ממשק משתמש (UI  או UX) הוא כלי מוצלח והשקעה נכונה שיובילו אותם ליתרון שיווקי. מה אומר? זה הזמן להודות- יש לי לקוחות נבונים.
• שביעות רצון- ממשק משתמש טוב יוביל לשביעות רצון של המשתמשים. כי אף אחד לא רוצה להתאמץ אם אפשר. נקודה. ואנשים מוכנים לשלם עבור חוויית משתמש טובה (ועל כך יעיד ידידי סטיב ג’ובס, זצ"ל).
• נאמנות לקוחות- חוויית משתמש טובה תוביל ללקוחות נאמנים. ולקוחות מרוצים ונאמנים יובילו לעוד לקוחות.

-

4. Time to Market

זה די ברור- מומחה ממשק משתמש טוב יפקס את תהליך איפיון המוצר. זהו בעיני תפקיד מפתח של מומחה ממשק טוב- וכתבתי על זה בפוסט שלי על תפקידי בתהליך- איש UI עוסק במיקוד תהליך הפיתוח בשאלה החשובה ביותר והעקרונית: "מה המשתמש צריך/ רוצה/ מצפה מהתוכנה?" וזה מייעל את ניהול המוצר ועוזר במיצוי אופטימלי של המשאבים של הפיתוח. לא מבזבזים זמן ומפתחים רק את היכולות שבאמת חשובות למשתמשים! בקיצור- התוכנה הנכונה יותר מגיעה מהר יותר לשוק.

-

5. החזר על השקעה– ROI – Return of Investment

הרשו לי לצטט את המוזיקאי החנון שלומי שבן, בשירו המפורסם "אל תדברי על אריק":  "…דברי במספרים, גברת…"

בחלק זה ברצוני לצטט מחקרים שנעשו בתחום:

כל דולר שמושקע בUX יוביל להחזר של בין 2 ל100 דולר!

זה לקוח מתוך שני מחקרים אמריקאיים: מחקר אחד ומחקר שני.

מחקר מעניין בשם: Special report: UX Business Impacts and ROI, הסיק כי השקעה בUX תוביל להפחתה שהוצאות פיתוח, עלייה ברווחים והפחתה בזמן שנחוץ להוציא את המוצר לשוק, המחקר מבוסס על סקרים שהם עשו ב 735 חברות אינטרנט והראו שהם משקיעים בממוצע 11.5% מתקציב הפיתוח שלהם על UX.

ואיך אפשר בלי להזכיר את ג’ייקוב נילסן, במאמרו המפורסם ROI of Usability:

המאמר מסיק כי יש להשקיע 10% מסך הפרויקט לעיצוב ממשק משתמש- UI.

שיפור של ממשק המשתמש של 42 האתרים שנטלו חלק במחקר של נילסן הוביל לנתונים הבאים:

• 100% שיפור במכירות ואחוזי ההמרה של האתרים

• 150% עלייה בכמות הTraffic לאתרים

• 161% שיפור בביצועים של המשתמשים

מאמרים נוספים בנושא:

The Secret to Success

UX ROI: User Experience Return of investment

-

האמת שהמון פעמים לקוחות נתנו לי את הדוגמא של ממשק החיפוש של גוגל- שורת חיפוש אחת, פשוטה, קלה- חוויית החיפוש המושלמת. (אני חייבת להודות כי שדה החיפוש המפורסם של גוגל היה למעשה רק קצהו של הפתרון של גוגל- העובדה שהאלגוריתם שמאחורי השדה הזה היה כ"כ מוצלח, היא זה שהובילה להצלחה שלהם… אבל מה אכפת לי לקצור את פירות ההצלחה של תחום אחר…)- אבל למה אני מבלבלת לכם כ"כ הרבה על איך עיצוב UI נכון עושה לך כסף – אתן לאנשים שיודעים לעשות כסף לדבר:

לארי פייג’ מציג את עשרת הדברות בפילוסופיה של גוגל. ומהו הדיבר הראשון (זוהי למעשה המקבילה הגוגלית ל"לא תרצח"):

הדיבר הראשון לפי גוגל: אם תתמקד במשתמש, כל השאר כבר יבוא מעצמו.

-

אסיים בקטע וידאו ממש חמוד שמסביר את כל מה שאמרתי פה ממש יפה:

בקיצור- מומחה ממשק משתמש טוב יכול לעשות לכם כסף! והרבה. נקודה.

באינספור מקרים בחיים שאלו אותי במבט מלא תמיהה "אז מה בדיוק אמרת שאת עושה?!". חברות שלי ("זה משהו בהייטק, לא?"), קרובי משפחה ("אז אבא אומר לי שאת עובדת במחשבים"), קרובים רחוקים ("את עושה אתרים, לא?"), וסתם נודניקים ("יש לי אח של חבר של חבר שיש לו רעיון- משהו עם שיחליף את פייסבוק, אמרתי לו להתקשר אליך."). וכאן אני מתחילה בהסברים, שמשתנים כל פעם מחדש…

עם הזמן, הבנתי  שממש קשה להסביר. אז החלטתי ליצור סרטון קצר שיסביר קצת עלי ועל העסק ועל הלקוחות ובכלל- שיהיה כייפי, קל להבנה ומוכר- קבלו אותו במחיאות כפיים!…

ואולי עכשיו הדודות יבינו קצת יותר מה אני עושה…

אז מה כבר ההסברים שניסיתי אתם שואלים?
- אני מאפיינת תוכנות נוחות לשימוש. כמו שהכסא שלך צריך להיות נוח וכייפי ובגדלים הנכונים לגוף האדם- אז אני דואגת שהתוכנות שתשתמש בהם יהיו נוחות.

- אני עוזרת לחברות שמפתחות תוכנה (יעני הייטק בעיקר), לבנות מערכות נוחות וקלות ואז הם מוכרים יותר.

- אני דואגת שהתוכנות שאנשים משתמשים בהם יהיו מתאימים להם (ולעיתים אני גם מוסיפה, אם זה מתאים, לוגית ופונקציונלית) ולא רק מוצלחות טכנולוגית. (אבל זה משפט עם יותר מדי סופרלטיבים לועזיים, אז אני לא משתמשת בו הרבה…)

- לפעמים אני מסבירה את ההסבר הקשור בסטיבי ז"ל- כמו שאפל הבינו שהמכשיר הכי מגניב, עם החוויה הכי כייפית הוא שימכור הכי הרבה, ככה עוד כמה חברות בעולם מבינות את זה. אז הם קוראות לי לעזור להם לבנות תוכנות כייפיות וקלות ושכל ילד יוכל לתפעל ושימכרו יותר.

בסוף הגעתי למשפט הזה:

- אני הופכת משתמשים (רק בתוכנה ז"א) ללקוחות.

זה מתאים גם לדודות וגם ללקוחות…

אפליקציה שעיצבנו לכבוד השנה החדשה!

אנחנו הבאנו את הרעיון והאיפיון של הממשק- אתם תיישמו…

Wizard UI Consulting מאחלים מכל הלב לכולנו- שנה טובה, מלאה בכייף, זכרונות טובים, כסף והכי חשוב- אהבה!

לכבוד ראש השנה ("שנהיה לראש" ללא ספק), המשפוחה (שוב דודה חיה תביא מתנה ממוחזרת…), ארוחות החג  (באמת הגיע הזמן להעלות מה שהספקנו להוריד מאז החופשה בחו"ל באוגוסט) והתחדשות השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, החלטתי לרשום פוסט חגיגי במיוחד על מה צופנת לנו שנת הממשק הבאה…

אז אני אפתח ואומר שאין בכוונתי להחליף כל מיני תחזיות טכנולוגיות לגבי:  Cloud Computing (כי לרובנו אין צורך וכסף לקנות שרתים), VoIP (מי עדיין לא התקין את Viber? הכי כייף לדבר בטלפון בחינם! ולבלי לשלם לפלאפון כמובן!), נושאי Privacy (כי כולנו כבר מבינים שהמידע שאנחנו משאירים בחפץ לב ברשת מנוצל כדי לשווק לנו ולרגל אחרינו) וטאבלטים (כי אייפד זה אייפד). אני באה רק לנחש (ומותר לי לנחש ולהמציא- אחרי הכל, זה הבלוג שלי…) ולהעלות באוב מגמות שיובילו בעתיד-  "קולקציית ממשקים 2012 ".

השילוש הקדוש

נתחיל בשילוש הקדוש: "סמארטפון+רשתות חברתיות+ תלוי מיקום". האמת שזה נשמע ממש יותר טוב באנגלית "Mobile+ Social network+ Location based". אז אין כל ספק- כל ילד בן 8 משתמש היום בפייסבוק באייפון שלו כדי להודיע לעולם חבריו שהוא נמצא עכשיו בקניון ליד הבית. וזה גם העתיד, כך הנראה. אז אני לא אתחיל לתת לכם רשימות של אפליקציות אייפון שממש חייבים, אבל הנה סרטון קצר שיעשה את זה.

למרות שכבר דיברתי על אפליקציות אייפון, אני בוחרת לציין אפליקציית מובייל ממש מגניבה בשם BUMP- כדי להעביר פרטים בין מכשירי סמארטפונים משיקים את המכשירים אחד לשני (כמו כשעושים ל"חיים"). למעשה לאחר התקנת האפליקציה, השרת של BUMP מזהה ששני מכשירים קיבלנו נקישה באותו המיקום ואז מבצע את ההצלבה במידע. זהו שילוב ממש טוב בין העולם הוירטואלי (המידע בפלאפונים שלנו) לאמיתי (ה"לחיים" בין מכשירים) .

AR יעני Augmented Reality

עוד דבר שחייבים לציין כאן זה אפליקציות שמאפשרות  Augmented Reality.

מעבר לאפליקציות הקשורות במיקום, תיור וטיול, החביבות עלי ביותר הם משני סוגים: קניות ודאווין. אז במחלקת הקניות, אתן דוגמא את היכולות של LAYAR:

עוד דוגמא חביבה ביותר לממשק קניות בסרטון שמציג חזון של Cisco-

אין ספק כי יש ברעיון שלהם כמה "חורים קונספטואליים" הייתי אומרת: א. למה לבחורה הזו ללכת עד לחנות בשביל לעמוד מול מסך?? כבר יותר הגיוני שהיא תעשה את זה בביתה הפרטי בנעלי בית ללא המוכרת המעצבנת! ב. אם מוכרת בארץ הייתה מעבירה את הכרטיס ככה בלי רשותי, אני בספק אם היה לה עתיד כמוכרת (או בכלל)…

בתחום הדאווין אתן את אפליקציית האסטרונומיה StarWalk. אין ספק כי אין משהו יותר מרשים מבחור שמזהה בקלות את הקסיופאה (וגם באמת יודע איפה זה).

Tiles- ולא באמבטיה

אפרופו החג, רבים מתייחסים למייקרוספט כמו הדוד העשיר שבא לביקור במרצדס שלו ומביא בונבוניירה בלבד. עם חוסר החיבה למייקרוסופט, אי אפשר להתכחש ליכולת של מייקרוסופט להעתיק בהצלחה מרובה יכולות של אחרים (ולעיתים אף לשפרם). הממשק החדש של מייקרוסופט שנראה כמו אריחים ולכן שמו בישראל TILES-  הממשק בא במערכת ההפעלה של 8 WINDOWS  וגם במובייל עם מערכת הפעלה של מייקרוסופט וגם בטאבלטים וכדומה. הנה סרטון חביב, של קולגה שלי (לא, אני לא מכירה אותו ממש, מאותו התחום…) המסביר קצת על הממשק בחלונות 8:

הבאז של  HTML 5

אז מה זה למעשה HTML 5 ? מדובר ב HTML מהיר ומשוכלל עם יכולות ממשק משופרות שיעבוד ויראה ממש טוב בכל מיני פלטפורמות (גם מובייל כמובן) ומתיימר להחליף את היכולות של פלאש (כזכור לכולנו, פלאש גוסס מאחר והוא לא עובד על אייפון ואייפד)- אז הנה לינקים לכמה דוגמאות:

משחק ביליארד שנעשה בHTML5 (נראה ממש כמו פלאש, נכון?)

ועוד דוגמא ממש חביבה- תוכנה המאפשרת לצייר אומנות תוך שניות-  Bomomo . הנה יצירה מדהימה ביופיה שעשיתי בתוכנה (כמו שאומר קונג פו פנדה- "המדהימות אצלי היא בחינם!"):

והנה משחק שמאפשר לעשות צ’ט וטוויטים תוך כדי שיטוט בחלל בתור ראשן, ולסיכום  מבחר אתרים שמשתמשים בHTML 5

בניית אתרים זה פאסה

דבר ראשון- אני מתנצלת בפני כל בוני האתרים בעולם על הכותרת לחלק הזה, אבל That’s Life. בניגוד למגמה של HTML5 שציינתי למעלה, שמאפשרת אתרים מורכבים ומולטימדיה ואנימציה, יש מגמה הפוכה של אתרים מהירים- שכל אחד יוצר בקלות, על המקום. אני מניחה שרבים מכם מכירים את Wix. אבל, דוגמא ממש טובה שרציתי לציין היא FLAVOURS.ME שמאפשר לבנות דף בית עם תמונה וקישורים לכל המידע שלי בכל מיני מקומות. כידוע, אנחנומשתמשים בשירותים שונים אונליין: לכולנו יש Facebook- לחברים או לעסק, Flickr- לתמונות-LinkedIn- לרזומה אונליין וקשרים עסקיים. אז למעשה, ברוב המקרים, לרוב האנשים, יספיק דף בית עם קישורים לכל המקומות האלה- במקום לבנות להשקיע באתר שיכיל בתוכו WIDGETS שיציפו את הטוויטים שלי לדוגמא. מעבר לכל זה, אני ממש ממליצה לשחק בזה- הממשק משתמש שלהם ממש מוצלח.

כאן אני ממש חייבת להוסיף לינק לדף הבית שעשיתי בFlavours-

זהו, אין לי עוד משהו להוסיף. אז לסיום אני רק רוצה לאחל לכם שנה ממש כייפית, מלאה בצחוק ולמרות שזה אולי פחות טוב למקצוע שלי, אני מאחלת לכם יותר הנאה מהעולם האמיתי וקצת פחות ממשקים (תפרגנו לחברים אמיתיים במקום לחלק לייקים).

אתמול דיברתי עם הילדה שלי על כל מיני דברים שברומו של עולם: איך היה כשהיא הייתה קטנה (אכן פרה-היסטורי, לפני כ8 שנים) ומה היא אהבה לעשות בתור תינוקת (לא לשחק באנגרי בירד, זה בטוח…) ופתאום חשבתי לעצמי- וואי! זה 8 שנים, אבל ב8 שנים האלה השתנה המון!!

לפני 8 שנים לא היה פייסבוק! (לא ייאמן! אנשים ממש אמרו מזל טוב אחד לשני! כן- the old way- עם הפה!) ולא היה אייפוד או אייפון! (אין לי מושג מה היו עושים בלי המשפט:"לא תקבל את האייפון אם…" ??) ולא היו טאבלטים ומסכי טאץ’ (והיו באמת כפתורים! אמיתיים!). לא ייאמן איך אנשים חיו ואיך הם הסתדרו… הנה פוסט חביב וקצת ארוך על החיים לפני פייסבוק.

כמות השינויים הטכנולוגיים שביתי חוותה בחייה הקצרים גדולה מכמות השינויים שאני חוויתי כמעט בכל חיי הבוגרים.

הנה סרטון מעולה, שגורם לחשוב על חיינו (ואולי גם לכם יעשה משהו):

-

הנה סרטון שאני ממש אוהבת, שמציג את פייסבוק בצורה כ"כ אמיתית וקולעת:

תחשבו על זה- כמשתמשים באינספור טכנולוגיות ביומיום- כמה שינויים טכנולוגיים עברו חיינו? כמה הסתגלויות עברנו? רובנו לא פריקים של טכנולוגיה, אבל התרגלנו ואף התמכרנו לה. אנחנו מול מסכי מחשב יותר ויותר זמן ביום… אז אין פלא שתחום ממשק המשתמש הוא ממש חיוני לחיינו. כי חיינו הרבה יותר וירטואליים והרבה פחות בעולם האמיתי.

חוויית משתמש טובה היא שתגרום לנו לבצע פעולות:

• ביעילות ,מול הבנק (ופעולות משעממות וחיוניות כמו עבודה)
• בכייף, מול המורות בבי"ס והגננות (אין כמו לקבל תמונות מהגן של הילד מרוצה ומרוח בבוץ)
• מתוך תחושת חובה, מול "החברות" מהיסודי (ואני רוצה בהזדמנות זו לצאת נגד נשים ללא חוש ביקורת ששמות תמונות של הילדים הכעורים שלהם בפייסבוק ואז את חייבת לומר להם שהם חמודים, כי לא נעים…)
• ובשמחה, לקנות אונליין בגדים מגאפ ארה"ב לילדים! -אין ספק חווייה משמחת!

גם הפעם אני אשמח לשמוע מה דעתכם!

מי שלא ראה את פלג, בני היקר (בן 5), מרוכז במשחק הספיידרמן באייפון, לא ראה יכולת ריכוז בחייו ! המבט הממוקד, הלשון המשתרבבת הצידה, האצבעות המרצדות על המסך, הגוף שנע קלות לכיוונים שונים וכמובן- השמיעה הממוקדת! (הוא שומע כל פינג חרישי שמעיד על "עוצמה עכבישית" במשחק ועם זאת לא שומע את הצעקה הרמה "האוכל מוכן!"). כמו שאתם בטח מנחשים הפעם אנסה לפצח את סוד הקסם של אפליקציית מובייל מצליחה.

אולי יצא לכם לקרוא בעבר את הפוסט שלי על Funability- מונח המדבר על השילוב בין fun  ו Usability- שימושיות וכייף. (ואם לא קראתם, הוא מומלץ בחום. באובייקטיביות.) אבל הפעם אני לא רוצה להתמקד דווקא במשחקים, אלא על אפליקציות מובייל מצליחות בכלל.

אפתח ואומר כי ידוע כי ההצלחה של אפליקציה כרוכה בהמון פרמטרים: רעיון טוב, ייחודיות, מסע שיווק מוצלח, יחסי ציבור, "באז", מי המתחרים שלה, ואפילו סתם מזל. אבל אני רוצה להתמקד דווקא בצד של חוויית המשתמש ותרומתו להצלחת אפליקציה.

אז כדי לכתוב את הפוסט הזה עברתי על רשימת האפליקציות הכי פופולאריות באייפון ואייפד, לפי מגזין TIME הורדתי ובדקתי חלק מהאפליקציות (אין ספק- חיי איש UX קשים ומלאי מטלות מרות…). בסיום כמה שעות משחק וחיטוט בפרטים לא לי, אני מגישה לכם כמה דוגמאות לגורמים בחוויית המשתמש האפשריים שהובילו להצלחה.

Fruit Ninja-  ההצלחה של המשחק הזה טמונה בפרטים, או יותר נכון בפרט-אין כל ספק, הצליל של ה"ווווש" הוא הסוד! בלי התחושה של ריטוש הפרי בחרב אין ממש טעם למשחק… הגרפיקה לא יוצאת דופן וגם הרעיון לא מדהים אבל הצליל הזה- איזה סיפוק…

Yelp- הסוד הוא בהתאמה לצרכים של משתמשי המובייל- מי לא נתקע באיזשהו מקום וחיפש מסעדה קרובה? ולא סתם מסעדה, מסעדה עם המלצות. אכן האפליקציה פשוטה, קלה וברורה, אבל חייבים לציין כי היא מכילה המון מידע ופידבקים של משתמשים- כולנו היינו מעדיפים לברר מה כדאי להזמין ומה לא בעיקר מ30 בעלי דעה נוספים.

Mint – דבר ראשון, השם של האפליקציה הזו מטעה. ציפיתי לפגוש איזה מגזין נשים שמדבר על צלוליט. אבל טעיתי. מדובר באפליקציה קשה הרבה יותר- כסף. ולא סתם כסף בבורסה ושל אחרים אלא הכסף שלי! מצב החשבון שלי! אכן, נושא כבד. אבל אני מניחה שהמיתון משפיע על כולם- כנראה שכולנו צריכים לדעת מה המצב שלהם כשהם נכנסים לאיקאה לדוגמא… אז הסוד בעיני הוא בבהירות המידע הכ"כ "קשה" הזה… הכל ברור וזמין. אין מקום להיסוסים- לא כדאי לקנות עוד ספה מאיקאה כרגע…

Lose it! זה אפליקציה שעוזרת לאנשים שמנמנים להרגיש רגשי אשמה! והסוד הוא בצורך רגשי- אין כמו כוחה של אובססיה למזון המלווה ברגשי אשמה! "חוויית המשתמש" הזו- שאומרת: אני אכלתי "ככה וככה" (ולא ניתן לטעות כאן- יש אייקון שאומר איזה אוכל וגם כמה בדיוק זללתי ממנו) ואני אשלם על זה (שוב, לא ניתן "להתעלם" המחיר הקלורי מופיע בטקסט גדול) מוכרת לכל אדם שני בערך ביקום (אני מחשבת רק חצי מאוכלוסיית העולם כי יש המון אנשים בגיל הזהב שכבר וויתרו על קריירת דוגמנות זוהרת). האפליקציה מציגה בצורה ברורה את הBUDGET שלי (זה גרוע בערך כמו האפליקציה הקודמת…) ואיך ניתן לעמוד בגבולותיו. והרי לא ממש ניתן לשמור על שפיות כשכל הזמן כותבים לאייפון כל תפוח שאתה אוכל – אולי זה ההסבר לשם של האפליקציה…

יש לציין כי לא בחרתי באפליקציה למוזיקה כי אני, לצערי הרב, לא אדם מוזיקלי במיוחד. אז המשכתי לאומנות פלסטית יותר- צילום.

Instagrm- זו אחת האפליקציות הראשונות שהתקנתי על האייפון שלי! והיא כ"כ משמחת! הממשק הפשוט כ"כ כולל 3 שלבים מהירים. מצלמים את הילדים> משפרים את התמונה > שולחים להשוויץ! אין כמו זה! הסוד הוא בפשטות: תוך שנייה הסבתא רואה תמונה "אחוש מקצועית" של הנכדים בפארק!

כמובן שלא יכולתי להתאפק בנקודה זו והייתי חייבת להוסיף תמונה שצילמתי בInstagram…

לסיום סיומת איך אפשר בלי-

Skype-  הסוד הוא בסיפוק- לעשות שיחת וידאו בקלות ובזול!! מהר ופשוט וכמעט בלי כסף. הממשק עצמו פשוט ונעים והחווייה זורמת. ללא ספק- שווה!

נתתי כמה דוגמאות לאפליקציות מצליחות למובייל וניסיתי לנחש מה הנקודה בחוויית המשתמש שעושה את ההבדל בין האפליקציה הזו לדומותיה. יש לציין כי רוב האפליקציות שנתתי דווקא לא בלטו בגרפיקה יוצאת דופן, למרות שזה צד חשוב ודומיננטי ביותר באפליקציות מובייל. בפוסט הבא אתן כמה דוגמאות לגרפיקות טובות ויוצאות דופן.

אני מציעה לכם לנסות כמה מהאפליקציות האלה- הם פשוט משמחות את הלב! וכמו שכבר אמרתי בפוסט קודם שלי- עם אהבה לא מתווכחים.

וכרגיל, אשמח לשמוע את דעתכם!

שוב אני בפגישת שיווק ושוב "אנחנו רוצים שזה יהיה מושך וסקסי (מה יש לכל הלקוחות עם שם התואר הזה באחרונה??). שכ-ו-ל-ם ירצו להשתמש בזה. ושיהיה פשוט וקל. שאפילו דודה שלי תבין את זה. שיהיה כייפי!" נשמע הגיוני, לא? אז זהו- שלא. אני לא נמצאת בפגישה עם איזה סטארטפ שמפתח משחק אייפון חדשני ומגניב (עוד משתמשים במילה מגניב בימינו??). אני בפגישה בחברה ותיקה, שמפתחת תוכנת דסקטופ המיועדת לאנשי IT- מוצר מורכב ומסובך שהקשר בינו ובין המילה "כייף" הוא וירטואלי בלבד…

אז אני אתחיל מהתחלה- "האקדח המעשן" במקרה זה הוא הגורם הידוע בשם "אייפון" (ובכלל הסמארטפונים הטאבלטים) והגל ששוטף את התחום בשנתיים האחרונות בעקבותיהם. אנשים נפגשים מדי יום עם ממשקים פשוטים וכייפיים, משחקים חדשניים ואינטראקציות משמחות. ואני האחרונה שאביע ביקורת על השינוי החיובי והמבורך הזה, אבל- לא כל תוכנה יכולה וגם לא צריכה להיות כזו!

כולנו משתמשים בסמארטפונים ובטאבלטים כמוצרי פנאי ולייף-סטייל בעיקר. ז"א  שכולנו צורכים (מי יותר מי פחות) אפליקציות ניווט, מסחר אלקטרוני, קריאה, מיילים ומשחקים כמובן.  מיילים זה אמנם "לעבודה"- אבל עבודה "לייט". (ניתן לקרוא מיילים תוך כדי הכנת ארוחת ערב וצפייה בד"ר פיל. הכל במקביל. תאמינו לי, מניסיון.) כולנו מכירים את מגבלות  אפליקציות המובייל (לדוגמא המשתמש בתנועה, במעברים, עם הרבה הסחות ועם קבלת מיילים, אסאמאסים ושיחות טלפון במקביל) ומגבלות ופלטפורמה (מסך קטן יחסית, מאט כפתורים, הרצה של מספר מצומצם של תוכנות במקביל והעובדה שהילדים שלכם רוצים את המכשיר לשחק בו כל הזמן). בהינתן זאת, אתם יכולים לדמיין מהנדס רכיבי חומרה, שצריך לתכנן מוצר מורכב פיזית ולוגית, מרובה פעולות, הגדרות עושה את זה באפליקציית מובייל??

To make a long story short יש תוכנות, המיועדות לתכנון, עבודה וביצוע. יעני תכלס עבודה. ועבודה, כידוע לכל, זה לא משחק ילדים! ושלא תבינו אותי לא נכון, אפשר וצריך לעשות תוכנות עבודה פשוטות לשימוש, אינטואיטיביות ולהפחית ככל שניתן מהמורכבות שלהם, ז"א, לעשות את העבודה ליותר יעילה. אבל, אם התוכנה מיועדת למומחים בתחום שזקוקים להגדרות ויכולות מתקדמות, היא לא צריכה להיות שטחית ופשטנית! Keep it stupid & simple לא תופס במקרה זה. ניקח לדוגמא תוכנה המיועדת לרופא מרדים בחדר ניתוח (כל הדוגמאות בפוסט זה הם מהחיים האמיתיים ואל תנסו את זה בבית)- המשתמשים ממש לא stupid (ולהיפך) ותהליכי העבודה שהתוכנה צריכה לאפשר הם ממש לא simple! מעצם היותה תוכנות מורכבת המיועדת למשתמשים מקצועיים ש"מבינים עניין" לא ניתן לוותר על יכולות מתקדמות והמורכבות.

ברוב התוכנות המורכבות יש יכולות מתקדמות שמשתמים בהם בתדירות נמוכה, וצריך לשקול את חשיבותם ומרכזיותם בתהליך העבודה. רובנו יצרנו טבלאות באקסל (לדוגמא, של מוזמנים החתונה והצ’קים שהתקבלו…) והשתמשנו בעיקר בכלי הטקסט (ושוב דוגמא: לסמן באדום את דודה חוה שהביאה ח"י שקלים בלבד). מי שיצא לו לעבוד קצת עם אקסל לאיזה פרוייקט בעבודה "באמת", יודע שאקסל היא תוכנה מלאת יכולות והפתעות. נראה לי שאפילו מפתחי האקסל של מייקרוסופט עצמם לא ממש יודעים על כל היכולות שם… תוכנה עם המון יכולות צריכה לחשוב על תדירות ונגישות יכולות מרכזיות, ולכן רוב היכולות בטאב הHOME בRIBBON של אקסל כוללים יכולות עיצוב טקסט ומאט פונקציות חישוביות (כי הרי צריך לעשות חישוב של סה"כ כמה כיסינו את החתונה!) מצד שני, יש מאט משתמשים מתקדמים של אקסל עם יכולות פיתוח ובשל כך, טאב הDEVELOPER ממוקם אחרון בסדר הטאבים.

אז מה אני רוצה לומר: האם אתם יכולים לדמיין מפתח שצריך לכתוב קוד, עושה את זה תוך כדי שופינג בקניון? (מצד שני, אולי זה לא דוגמא טובה, כי רוב המפתחים שאני מכירה לא ממש בקטע של שופינג בקניון…) אז כתיבת קוד תוך כדי נסיעה ברכב?- לא נראה לי… ברור לכל שכתיבת קוד כרוכה ברצף פעולות מורכבות. כן! זה מסובך! (כל אנשי הפיתוח מהנהנים עכשיו ורצים לבקש עוד העלאה…) לכולנו די ברור שלא כדאי לבצע פעולות מורכבות במקביל לנהיגה… ואולי לא לכולנו:

נראה לי שהבחור הזה היה יכול  לנסות לפתח תוכנה בנהיגה (לפחות החלק של הstupid תקף במקרה הזה…) אבל בואו נחזור למפתחים נורמליים. אומרים שתמונה שווה אלף מילים- תראו את המסך הבא:

סמנו את שמות התואר המתאימים לממשק סביבת הפיתוח בתמונה:

א.      כייפי

ב.      סקסי

ג.       מלא תשוקה

ד.      גם דודה שלי תרצה להשתמש בזה

ה.      כל התשובות נכונות

ו.        מה סקסי? מה??

(התשובה הנכונה בכותרת הפוסט)

תוכנות מרובות יכולות (כמו אקסל, פוטושופ, MS פרוג’קט וכדומה) הם תוכנות של אשכרה לתת עבודה. ואי אפשר ממש לעבוד ולעומק עם תוכנה מעוטת יכולות. בניגוד לתוכנות מובייל, תוכנות עבודה אלו צריכות לתמוך בתהליכי עבודה מסובכים- וזה כלל לא פשוט. וזו גם הסיבה שתוכנת אקסל היא לא פשוטה וטיפשה- כי היא לא צריכה להיות!

אסיים בקטע המתאר דווקא תוכנות שכן מתאימות לאייפון (פשוטות, קלות ו"סקסיות"…):

אתמול נתקלתי במודעת דרושים לאיש UX: "…חייב להוכיח הבנה בקומפוזיציה, צבע, עימוד וטיפוגרפיה …מסודר מאוד, מדוייק ו- detailed oriented (יש למישהו תרגום טוב לזה?) , ידע, CSS וHTML- יתרון. תכלס- נכון, צריך גם יכולת גרפית וגם להכיר את היישום של הUI. עם זאת, ברצוני לצאת חוצץ נגד התפיסה שאיש UX או UI הוא מעצב גרפי קצת יותר טכנולוגי או משהו בסגנון.

התחושה שUX הוא buzz word ותו לא מלווה אותי לעיתים. לעיתים, בימים עגמומיים יותר, יש לי תחושה שכל אחד יכול "להתהדר" בתואר יועץ ממשק משתמש: כל איש פיתוח שמכיר HTML, מעצבים גרפיים שעצבו מצגות בעברם או סתם גיקים שמתלהבים מהאייפון שלהם… אבל מאחר ואני אדם אופטימי, מלא תקווה וציפייה לעתיד לבוא, אני כותבת את הפוסט הזה: לתפארת ממשקי ישראל. אמנם הפוסט נכתב על דרך השלילה: "איש UX הוא לא…"- אבל מתוך מטרה להבין מה הוא כן…

איש UX הוא לא מעצב גרפי

אין ספק כי בכל ממשק הרושם הראשוני הוא מהצד הוויזואלי. וזה מאוד מאוד חשוב, אין ספק. ככל שהיכולות הגרפיות של ממשקים עולות עם השנים- גם בWEB ובהחלט במובייל, העיצוב הגרפי מקבל מקום של כבוד בחוויית המשתמש. התמונה הבאה (הלקוחה מפוסט ביזארי זה) תסביר די טוב מה שחלק מהאנשים חושבים על UI:

להבנתי, חוויית משתמש אולי מתחילה בעיצוב גרפי אך בהחלט לא מתמצה בה. בתוכנה, בשונה ממודעת פרסומת, המשתמש צריך אינטראקציה, הוא צריך להבין אותה, לקבל תשובות לציפיות שלו, לבצע תהליכים וגם להנות ממנה.

איש UX הוא לא איש פיתוח

דבר ראשון: אין לי דבר וחצי דבר נגד מפתחים. כמו שאומרים, כמה מחברי הטובים ביותר הם אנשי קוד ויש כבוד (וגם יצא לי חרוז). עם זאת, לא כל מי שיודע לפתח אתרים או לקודד frontend כראוי מתאים לתפקיד איש ממשק משתמש. נכון, איש ממשק משתמש מעצב את הממשק לפרטיו, הוא צריך להכיר קווים מנחים לעיצוב בפלטפורמות השונות כגון אלו למובייל או אלו של נילסן לווב, וגם להכיר קונטרולים ווידג’טים וכדומה. עם זאת, הוא צריך לאפיין מה יהיה בממשק ולא איך ליישם אותו.

בעיני איש הUI הוא הסניגור של משתמשי הקצה בתהליך הפיתוח. כל מי שלקח חלק בפיתוח מוצר תוכנה יודע שיש המון שיקולים של תקציב וזמן ומשאבים (וטעמו האישי של מנהל הפיתוח) שמשפיעים על ממשק המשתמש של התוכנה. מעבודתי במהלך השנים מול גופי פיתוח, נראה לי נכון להביא יועץ ממשק משתמש חיצוני, עם ידע מאוד ממוקד בצדדים הטכניים, כדי שיוכל באמת להתמקד במה שהכי טוב למשתמש, בלי קשר ליכולות פיתוחיות ולמגבלותיהם, שאותם ייצגו אנשי הפיתוח. איש ממשק מגדיר את השמיים, החלום הרטוב של המשתמש, ואילו המפתח מגדיר את הקרקע ומה באמת ניתן לביצוע והם נפגשים איפשהו באמצע.

-

איש UX הוא לא פריק של טכנולוגיה וגאדג’טים

גם אני קוראת בלוגים העוסקים בטכנולוגיה, גם אני מתלהבת מהאייפון שלי, גם אני מכירה אפליקציות לפייסבוק וגם לי יש טווייטר פעיל -@AdiMazorKario. אז מה?! גם אופק, בן העשרה עם פלומת השפם בבית לידי עושה זאת…

איש UX הוא לא איש מכירות, פרסום, מארקטינג או PR.

לא מזמן הייתי בפגישת שיווק שבה נאמר לי שהם צריכים תוכנה שהיא "הדבר הבא" ש"ימתג אותם אחרת מול המתחרים, והביטוי האהוב עלי ביותר: "צריך פה את אפקט הוואו!"

ברור כשמש, התוכנה צריכה להיות שיווקית! היא צריכה למכור! ברור גם שהממשק של התוכנה הוא מה ש"ימכור אותה". אבל אני לא רואה את העבודה שלי כ"מייצרת אפקטים של וואו!". אולי הוידאו הבא יוכל להסביר יותר טוב מה זה אפקט הוואו- (אני ממליצה לראות רק את ההתחלה- זה מספיק כדי להבין את העניין…)

זה שהלקוחות שלי רוצים לפתח תוכנה מיוחדת ומעניינת ויוצאת דופן זה אחלה, אבל, אני שואלת מה ירצה המשתמש. לדוגמא, לקוח שמוריד אפליקציה של הבנק שלו למובייל שלו, לא ממש מצפה בכיליון עיניים ל"וואו!"… להיפך- הוא רק מצפה שהאפליקציה לא תפתיע אותו ב"וואוווים" מיותרים ותראה לו בצורה ברורה שהוא לא במינוס היסטרי. הוא גם לא יודע איך נראית האפליקציה של הבנק המתחרה (כי לרוב הוא לא לקוח בשני בנקים). אני מאמינה שמשתמש שמח יהפוך ללקוח. ולגבי המיתוג מול המתחרים- נכון שתוכנה שתיוצר בטכנולוגיה מתקדמת, עם עיצוב גרפי מרשים תוכל לייצג את החברה מול התחרים- אבל אני לא בוחרת בד"כ את הטכנולוגיה, את הפיתוח ואני לא מעצבת גרפית (כמו שכתבתי כאן לא מזמן).

לסיכום-

אני עובדת עם אנשי פיתוח, כדי למקסם את היכולות הטכנולוגית של הממשק, עם אנשי המרקטינג כדי להבין את היכולות של התוכנה מול יכולות המתחרים ומול צרכי השוק, מול אנשי PR שיבהירו מה הדבר הבא שהם מאמינים שיקדם את יחסי הציבור של התוכנה ומול אנשי המיתוג שיגדירו את הקווים המנחים למעצב הגרפי שאני עובדת מולו על הlook-n-feel של התוכנה. אני עובדת מול כל אנשי המקצוע האלה. אני לא מחליפה אותם.

דא"ג- איש ממשק משתמש צריך להבין גם בSEO, בכתיבה שיווקית, בשיווק ברשתות חברתיות, בניהול פרוייקט תוכנה (וגם, כדי ליצור את הרושם הנכון בפגישות, בעיצוב שיער ואופנה) אבל בכל המקרים האלה, הוא לא יכול להחליף איש מקצוע בתחומים אלו.

עד כאן להפעם. אשמח לשמוע את דעתכם. ועכשיו- וידאו קצר לסיום.

קיבלתי תגובות נחמדות על הסרטון בפוסט האחרון שלי ולשמחתי אף סיפרו לי שיש חלק נוסף! איזה כייף! בחלק הזה של הסרטון המשתמשים רוצים יותר ואיש הUX בא להצלה. ממש סופר UXמן.

אז הנה- תהנו!